The Israeli Association
for Aquatic Sciences
לא סתם עשב: הכירו את יערות הים הנסתרים שנלחמים במשבר האקלים
פרק זה עוסק בעשבי-הים, שהינם מערכת אקולוגית חיונית, אך כמעט בלתי נראית, בעלת תפקידים אדירים – החל מלכידת פחמן בקנה מידה עולמי וכלה בהגנה על חופים ותמיכה בדגה. למרות חשיבותם האקולוגית והכלכלית המוכחת, כמו במפרץ אילת, הם זוכים לתשומת לב ולהגנה מועטות בהרבה משוניות האלמוגים.
כותבים: נטע סוטו, גלעד אנטלר, גדעון וינטרס.
היערות הנסתרים של האוקיינוס
כשחושבים על מערכות אקולוגיות ימיות, רובנו מדמיינים מיד את שוניות האלמוגים הצבעוניות. אבל מתחת לגלים, הרחק מהעין, קיימים "אחו תת-ימי" או "יערות נסתרים" בעלי חשיבות מכרעת לא פחות: מרבדי עשבי-ים. מערכות אלו נעלמות בקצב מדאיג, ומציבות איום שקט על בריאות האוקיינוס ויציבות האקלים. מאז שנת 1980, עשבי-הים נעלמים בקצב של כ-7% בשנה, קצב השווה לאובדן של שני מגרשי כדורגל בכל שעה. מאמר זה יחשוף את התפקידים המפתיעים והחיוניים ביותר שממלאים צמחים אלו, תפקידים שלרוב נעלמים מעינינו.
לא סתם צמחים: הם מהיצורים החיים העתיקים והגדולים בעולם
מרבדי עשבי-ים אינם אוסף של צמחים בודדים, אלא לעיתים קרובות שבט (קלון) עצום של אורגניזם יחיד, המחובר כולו במערכת שורשים תת-קרקעית. כמה מהדוגמאות המדהימות ביותר מראות עד כמה הם עתיקים ועצומים:
• במערב אוסטרליה, התגלה מרבד של עשב-ים מהמין Posidonia australis שהוא למעשה אורגניזם יחיד המשתרע על פני 180 קילומטרים רבועים, וגילו מוערך בלפחות 4,500 שנה.
• בים התיכון, נמצא מרבד של המין Posidonia oceanica שגילו מגיע עד לכ-7,900 שנה.
ממצאים אלה הופכים את עשבי-הים לכמה מהאורגניזמים העתיקים ביותר על פני כדור הארץ שעדיין חיים כיום.
גיבורי-על אקלימיים: מכונות ללכידת "פחמן כחול" ומהנדסי סביבה
אחד התפקידים החשובים ביותר של עשבי-הים הוא יכולתם ללכוד ולאגור פחמן כ"פחמן כחול" (Blue Carbon). יש הבדל מהותי בין "פחמן ירוק" הנאגר על היבשה לבין "פחמן כחול": פחמן הנקבר בקרקע יבשתית עשירה בחמצן מתפרק מהר יחסית וחוזר לאטמוספרה. לעומת זאת, פחמן הנקבר במשקעים ימיים דלי חמצן נשאר כלוא למשך מאות ואף אלפי שנים. יעילותם של עשבי-הים בתחום זה היא יוצאת דופן. למרות שהם מכסים פחות מ-1% מכלל קרקעית האוקיינוסים, הם אחראים לאגירת למעלה מ-15% מכלל הפחמן המצטבר במשקעים הימיים. יכולת זו הופכת אותם לכלי טבעי וחיוני במאמצים למיתון משבר האקלים.
בנוסף, עשבי-הים מספקים מגוון רחב של שירותי מערכת אקולוגית:
• הריאות הירוקות של האוקיינוס: מטר רבוע אחד של עשבי-ים יכול לייצר עד 10 ליטרים של חמצן ביום באמצעות פוטוסינתזה, ובכך הם מעשירים את סביבתם בחמצן חיוני.
• מטהרי מים: הם מסננים מהמים חומרים מרחפים וחומרי הזנה מזהמים (כמו זרחה וחנקות), הופכים את המים לצלולים יותר, ובכך משפרים את חדירות האור והתנאים לפוטוסינתזה. בנוסף, הם מסננים חיידקים מחוללי מחלות (פתוגנים) ומפחיתים את חשיפתם של דגים, חסרי חוליות ובני אדם למחלות.
• מגני החופים: מערכת השורשים המסועפת שלהם מייצבת את קרקעית הים ומונעת את שחיקת קו החוף (ארוזיה).
• בתי גידול חיוניים: הם משמשים כבתי גידול, אזורי רבייה ו"פעוטונים" עבור מגוון רחב של מינים, כולל דגי מאכל חשובים, ובכך תומכים בכלכלת ענף הדיג.
להגן על השומרים הבלתי נראים שלנו
למרות חשיבותם האקולוגית והכלכלית המוכחת של עשבי הים, במפרץ אילת, שם ערכם מבחינת שירותי המערכת האקולוגית שהם מספקים מוערך בכ-2 מיליון דולר לשנה, הם זוכים לתשומת לב ולהגנה מועטות בהרבה משוניות האלמוגים. למעשה, למרות שעשבי-הים נחשבים לצמחים מוגנים, מרבדי עשבי-הים בחלקו הצפוני של המפרץ עדיין אינם מוכרזים כחלק מהשמורה הימית – עדות למחדל מדיניות מתמשך. קיים צורך דחוף להגביר את המודעות הציבורית, לקדם מאמצי שימור ולשנות מדיניות כדי להגן על בתי גידול חיוניים אלו לפני שיהיה מאוחר מדי.
כעת, כשאנו מכירים את סודותיהם של יערות תת-ימיים אלו, מה נעשה כדי להבטיח שהם לא יהפכו לקורבן שקט נוסף של כוכב הלכת המשתנה שלנו?
שאלות ותשובות
מהם השירותים האקולוגיים העיקריים שמספקים מרבדי עשבי ים?
מרבדי עשבי ים מספקים מגוון רחב של שירותים אקולוגיים חיוניים: •ויסות אקלים: הם קולטים פחמן דו-חמצני מהאטמוספרה ומקבעים אותו במשקעים הימיים לתקופות ארוכות ("פחמן כחול"), ובכך מסייעים למיתון שינויי אקלים והחמצת האוקיינוסים. •שיפור איכות המים: מסננים חומרים מרחפים, חומרי הזנה וחיידקים מחוללי מחלות, ובכך שומרים על מים צלולים ונקיים. •ייצוב חופים: מערכת השורשים שלהם מייצבת את קרקעית הים ומונעת בלייה ושחיקה של החוף. •בית גידול ומקור מזון: מספקים מבנה תלת-ממדי שיוצר נישות סביבתיות, משמשים כבתי גידול, שטחי רבייה וגידול לדגים צעירים, ומהווים מקור מזון למגוון רחב של בעלי חיים. •תמיכה בדיג ותיירות: הם תומכים בשרשרת מזון גדולה שמקיימת דיג מסחרי ותיירות ענפה. ערכם של עשבי הים מוערך בכ-2.8 מיליון דולרים לקמ"ר בשנה.
מהו ה"פחמן הכחול" וכיצד הוא קשור לעשבי ים?
"פחמן כחול" מתייחס לפחמן אורגני המקובע ונאגר על ידי מערכות אקולוגיות חופיות ימיות, כגון עשבי ים, יערות מנגרובים ומלחות, ונקבר במשקעים ימיים. עשבי ים אחראים לקיבוע של כ-15% מכלל הפחמן המצטבר במשקעים ימיים על פני כדור הארץ. הפחמן הזה, בניגוד ל"פחמן ירוק" (שנקבר על ידי צמחי יבשה ומתפרק יחסית מהר בחמצן), נחשף לתנאים דלי חמצן במשקע הימי ונשאר קבור לזמן רב יותר – עד מאות ואף אלפי שנים – ובכך תורם משמעותית למיתון שינויי האקלים.
מהם עשבי ים ומדוע הם חשובים כל כך למערכות אקולוגיות ימיות ולמחזור הפחמן העולמי?
עשבי ים הם צמחים ימיים מכוסי זרע, שהתפתחו מצמחי יבשה לפני 60-90 מיליון שנה. בדומה לצמחי יבשה, יש להם עלים, פרחים, זרעים, מערכת שורשים מפותחת ורקמות הובלה. הם גדלים באזורים רדודים עם משקע רך ומקבעים פחמן בקצבים גבוהים יותר (ליחידת שטח) מאשר מערכות אקולוגיות יבשתיות. חשיבותם נובעת ממספר גורמים: •קיבוע פחמן ("פחמן כחול"): עשבי ים אוגרים למעלה מ-15% מכלל הפחמן הנצבר במשקעים באוקיינוסים, למרות שהם מתפרסים על פחות מ-1% מקרקעית האוקיינוסים. הפחמן הנקבר במשקע הימי ("פחמן כחול") חשוף לתנאים דלי חמצן ונשאר קבור לזמן רב יותר (עד מאות ואף אלפי שנים) בהשוואה לפחמן יבשתי ("פחמן ירוק") המתפרק מהר. •ייצור חמצן: הם מכונים "הריאות הירוקות של האוקיינוסים" מכיוון שמטר מרובע אחד של מרבד עשבי ים יכול לייצר עד 10 ליטרים של חמצן ביום, ובכך מעשירים את סביבתם בחמצן. •ייצוב משקעים וחופים: מערכת השורשים המפותחת שלהם מייצבת את החול ומונעת שחיקת חופים ומצוקי חוף. •שיפור איכות המים: עשבי ים משפרים את איכות המים על ידי לכידת חומרים מרחפים וחומרי הזנה מעמודת המים, מה שהופך את המים לצלולים יותר ומשפר את חדירות האור לפוטוסינתזה. הם גם מסננים חומרי הזנה (זרחה וחנקות) שמקורם בזיהום תעשייתי ונגר עילי. •בית גידול ותמיכה במגוון ביולוגי: הם יוצרים מרחבי מחיה חדשים (נישות), מספקים בית גידול ושטחי רבייה למגוון רחב של דגים וחסרי חוליות, תומכים בשרשרת מזון גדולה שתומכת בענף הדיג, ומשמשים כמקור מזון לבעלי חיים בסכנת הכחדה כמו צבי ים ותחשי ים. •הפחתת מחלות: עשבי ים מסננים חיידקים מחוללי מחלות (פתוגנים) ובכך מפחיתים את חשיפתם של יצורים ימיים ובני אדם למחלות.
מדוע קשה לשקם מרבדי עשבי ים לאחר פגיעה, ומהן ההשלכות האקולוגיות לכך?
הסרת עשבי ים או היעלמותם גורמת להתפתחות מהירה של תנאים מחזורים (חסרי חמצן) ועלייה בריכוזי חומרים רעילים כמו מימן גופרי במשקעים. תנאים אלו, במיוחד תהליך "משוב הגופרית", מקשים מאוד על עשבי ים לחזור ולהתיישב או לשרוד במרבד שנפגע. בנוסף, אובדן חמצן עלול להוביל גם לאובדן של בעלי חיים הנוברים במשקעים הימיים (כגון רכיכות ותולעים), אשר חשובים לאוורור המשקע. השלכות אקולוגיות של תרחיש כזה הן: •פגיעה ב"מעקובת משנית": תהליך שיקום בית גידול לאחר הפרעה, המתרחש בדרך כלל על ידי יצרנים ראשוניים שהיו בבית הגידול מתחילת התהליך, נפגע. •הפרעה למערכות אקולוגיות שכנות: מכיוון שעשבי ים תומכים במערכות אקולוגיות שכנות (כגון שוניות אלמוגים) באמצעות שירותים אקולוגיים חיוניים (מיתון החמצה, סינון מים, שטחי רבייה), היעלמותם תוביל לפגיעה משמעותית ומתמשכת במערכות אלו. •איום ארוך טווח: היעלמותם של עשבי ים היא בעיה מהותית שייתכן שאינה הפיכה, ומצביעה על חשיבות המניעה והשימור.
רוצים להאזין לתקציר הפרק?
(נוצר ע״י NotebookLM)