מערכת אקולוגית ייחודית של
נביעות גז ותמלחות בהפרעת פלמחים, הים העמוק באגן הלבנט

הקרקעית העמוקה באוקיינוסים בכלל ובאגן הלבנט בדרום-מזרח הים התיכון בפרט, חסרת אור שמש, מועטה באנרגיה זמינה ולכן מהווה מדבר דל חיים. התזונה של רוב צורות החיים בסביבה זו תלויה בשטף אנכי של חלקיקים עתירי פחמימות מהאזור הפוטי, השכבה המוארת העליונה שבה מצויים היצרנים הראשוניים. שטף זה נמוך מאוד בים התיכון המזרחי, שדל בחומרי ההזנה (נוטריינטים). בהתאם, היצרנות במרבית שטח הקרקעית העמוקה מוגבלת. יחד עם זאת, נאות מדבר עם ריכוז ומגוון חיים עשיר וייחודי מקרקעית הים מאפשרת תהליכי כימוסינתזה. בדומה לפוטוסינתזה – קיבוע פחמן על בסיס אנרגיה של אור, כימוסינתזה היא תהליך של קיבוע פחמן ממולקולות עם פחמן בודד כגון פחמן דו-חמצני או מתאן, לבניית מרכיבים אורגניים, כגון סוכרים וחלבונים, בעזרת אנרגיה כימית. האנרגיה הכימוסינתטית טמונה בתרכובות כגון מימן גופרתי, אמוניה, ברזל וגז המתאן עצמו. החומרים הללו
נפלטים מקרקעית הים בשל פעילות געשית לאורך רכסים מרכז-אוקייניים או טקטוניקת לוחות מתכנסים, או בשל זליגת גז טבעי ממאגרי פחממנים מאובנים לאורך שוליים יבשתיים. בשנים האחרונות התגלו נביעות גז טבעי ובריכות תמלחת בחלק העמוק של הפרעת (גלישת) פלמחים, בעומק קרקעית של כ1,150- מ', ובמרחק של כ 60- ק"מ מול חופי תל אביב.